אבן יהודית

  1. Home
  2. /
  3. כפר מל״ל
  4. /
  5. אבן יהודית
אבן יהודית

אבן יהודית

Posted in : כפר מל״ל on by : ערן שאקי Comments:

בת עזרא ומרים שחורי (שוורץ)

ילידת צ'סקה ולניצה, צ'כוסלובקיה

נולדתי בשנת 1937 בצ'סקה ולניצה, צ'כוסלובקיה. הוריי גרו עם סבתי, אנה, בעיירת גבול וניהלו חנות כולבו לטקסטיל. סבתי באה ממשפחה קתולית אוסטרית והייתה אם חורגת לאבי ולאחיו. לאחר מות אמם, סבי נשא אותה לאישה. במחצית 1939, ואני רק בת 15 חודשים, הבינו הוריי שיש להימלט מאירופה. עברנו לפראג בתקווה להשיג אשרת יציאה. עד להסדרת הניירת, לקחה אותי סבתי לצ'סקה-ולניצה. הניירות לא הושגו. הגסטאפו נכנס לפראג והקשר עם הוריי נותק. הוריי הצטרפו לקבוצת מעפילים שהתארגנה והגיעה בשיט על הדנובה לרומניה ומשם עלו על אניית המעפילים "טייגר היל" בדרכם לישראל. הוריי הגיעו ב-1939 לחופי תל-אביב והאנייה נתקעה בחוף, לאחר שלושה חודשי ניסיונות להבקעת המצור הבריטי, נתפסו ונכלאו בסרפנד (צריפין) למשך כחצי שנה, משם עברו לקבוץ גבעת השלשה.

סבתי ואני נשארנו בצ'כיה. לאחר זמן קצר החלתי בנדודים בין אחיה ואחיותיה של סבתי, וכך המשכתי עד סוף המלחמה. חייתי באזורים כפריים על גבול אוסטריה-צ'כיה, לנגשלג, טירה שבעליה ברחו מאימת הגרמנים; אחות סבתי בישלה למשפחה ובעלה שימש כחצרן. שהיתי גם בשמרבך, חווה מנותקת, עברתי לשטוקמלה. לאחיה של סבתי הייתה מנסרה על גבול יער. תקופת מה שהייתי בזלצבורג, שם אחות סבתי הייתה תופרת ואני "עזרתי" לה: תפרתי בגדים לבובות. קשה להגיד שסבלתי, סבתי הייתה למעשה אימא עבורי. את הוריי לא זכרתי ולא ידעתי שאני יהודייה, לא ביקרתי בגן או בבית-ספר, כן אני זוכרת את בריחת הגרמנים חזרה לגרמניה, את המחזה ראיתי מבעד לתריסים בטירה בלנגשלג. הם נסוגו על אופניים ואופנועים, עגלות רתומות לסוסים, לא הבנתי בדיוק מה התרחש, אך ראיתי את סבתי ודודתי מתלחשות.

בסיום המלחמה שהייתי באוסטיה בגבול צ'כיה בלנג-שלג.

במלחמה איבדתי את רוב משפחתו של אבי.

בתום המלחמה חזרנו לצ'כוסלובקיה. לביתנו הגיע חבר של אבי שהייה בבריגדה, הוא יצר קשר בין הוריי לסבתי ולאחר מכן הגיע דודי. חלק מבני הדודים שלי ממשפחת פנלי נמסרו למנזר בזמן המלחמה. מכיוון והוריהם נספו בשואה, הכמרים במנזר לא רצו לשחרר את הילדים. לאחר מאבקים עם הכנסייה הילדים עלו לארץ. בשנת 1949 גם אנו עלינו ארצה. דודי, שהיה רופא בצבא הבריטי, סידר סרטיפיקט וכך עליתי באופן לגאלי באנייה הלייאופוליס, היישר לזרועותיהם של הוריי שחיכו לי בנמל.

בשנת 1958 נישאתי למשה אבן.

בארץ הייתי מורה ועבדתי במקצוע 32 שנים.

למשה ולי שלוש בנות: מיכל, מרב וורד.

יש לי 8 נכדים ונין אחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים