ג'אן רחל

  1. Home
  2. /
  3. אלישמע
  4. /
  5. ג'אן רחל
ג'אן רחל

ג'אן רחל

Posted in : אלישמע on by : ערן שאקי Comments:

בת חלפו וגיזלה ארביב

ילידת בנגאזי, לוב

נולדתי בשנת 1932 בבנגאזי שבלוב. אבי היה צורף אמן. אמי הייתה עקרת בית, המטופלת בי ובשבעת אחיי. חרב זהב משובצת יהלומים שעשה אבי ניתנה למלך חסן והערבים רחשו למשפחה כבוד רב. מצבנו הכלכלי היה טוב.

בשנת 1942 אבא חזר יום אחד מבית הכנסת ואמר שדבר רע קרה, האיטלקים חברו לגרמנים והם מתכוננים להעביר את היהודים למחנה ריכוז. ואכן, נלקחנו במשאיות המיועדות לבעלי חיים למחנה ג'אדו. הוכנסנו לאולם גדול, כל משפחה התכנסה בשטח קטן שבודד באמצעות סדינים ליצירת פרטיות. הצפיפות הייתה רבה ולא היו מיטות, לכן נאלצנו לישון על הרצפה. אבא הצליח לקחת עמו למחנה ג'אדו זהב, אותו הסתיר בתוך כיכרות לחם. מידי פעם נתן לי מעט זהב, ואני, כילדה זריזה, הצלחתי לקפוץ מעל גדרות המחנה וללכת לכפר הסמוך, ג'נז', ולקבל בתמורה חיטה, תמרים ושמן זית, מזון שאִפְשר את קיומנו במחנה. במעט שנותר לו, אבא עזר ככל יכולתו גם לאנשים אחרים. הוא יצר קשרים אמיצים עם החיילים האיטלקים. הם הכירו בייחוסו ובמעמדו ואמרו: "זו משפחה מיוחדת ומשובחת." בתמורה לחגורות שהכין להם קיבל לחם תירס מלא תולעים, אך גם זו הייתה תוספת חשובה לכלכלה. בנוסף, אבי היה הקברן במחנה. יום אחד הביאו אליו גופה לקבורה והוא סירב לקבור את המת. לאחר זמן לא רב, התעורר האיש מעלפונו "ושב לחיים", הוא הכיר לאבא טובה גם כאשר היה בארץ. אבי עשה ככל שביכולתו שיסופק מזון, בעיקר לחולים. אחותי הייתה אחות במרפאת המחנה וגם היא עשתה כל שלאל ידה לעזור לחולים. בכל מסדר אמרו לנו שזהו יומנו האחרון, דבר שהשפיע נפשית על אנשים רבים.

באחד הימים ברחתי מהמחנה. שברתי רגל לאחר שקפצתי מעל הגדר. ביום זה נכנסו האנגלים ושחררו את המחנה. אחד החיילים מצא אותי ונלקחתי אל אחותי במרפאה. האנגלים החלו לטפל באנשים, דאגו לניקיון ולחיטוי ובכך הצילו את אלה ששרדו.

חזרנו לבנגאזי והתחלתי לשקם את חיי. הלכתי לבית הספר. בתקופת מלחמת השחרור בארץ היו פרעות ביהודי העיר. שכן ערבי הסתיר אותנו באחד החדרים הפנימיים. אני זוכרת את קולות הירי והצעקות שנשמעו מבחוץ. בפרעות אלו נרצחו סבי, סבתי ודודותיי.

לאחר קום המדינה, שמע אבי כי הערבים חומדים את בנותיו היפות והחליט לעלות ארצה. הגענו לנמל חיפה בשנת 1949, משם עברנו למעברת בית ליד. התחלתי ללמוד בכפר הנוער "הדסים". בהמשך עברתי קורס למדריכות נוער. התגייסתי לצבא והייתי מ"כ בטירונות בנות והייתי ממונה על קבוצת בנות בבניית ביצורים ביד מרדכי ובנחל עוז.

בשנת 1952 נישאתי ליצחק ג'אן ועברתי להתגורר עמו באלישמע. בתחילה עבדתי במשק המשפחתי, ולאחר שנקלענו לקשיים כלכליים, עבדתי במשך כ-15 שנה בבית החולים "שלוותה".

ליצחק ולי נולדו 7 ילדים: שלום, מלכה, צביה, מיכאל, ורדה, נאוה ושאול ויש לנו 20 נכדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים