גורפינקל ברטה

  1. Home
  2. /
  3. עדנים
  4. /
  5. גורפינקל ברטה
גורפינקל ברטה

גורפינקל ברטה

Posted in : עדנים on by : ערן שאקי Comments:

בת פרץ וטובה דוננפלד

ילידת יורדנשט, רומניה

נולדתי בשנת 1927 בכפר יורדנשט, בוקובינה, רומניה. לאבי הייתה טחנת קמח, חנות גדולה ומחלבה. היו לי שלושה אחים ושתי אחיות: הרש, לייב, משה אטל וזלטה, אני הבת הקטנה. גדלתי בבית עשיר עם שתי משרתות ושומר לילה. לאחר שסיימתי ארבע שנות לימוד, עברתי לגור בצ'רנוביץ. אמי נפטרה בשנת 1939, משפחתי נשארה עצובה וכואבת. לאחר זמן מה אבי נישא שוב.

עם פרוץ המלחמה חזרתי לבית הוריי. בשנת 1940 ברית המועצות כבשה את צפון בוקובינה וחיינו השתנו, נישלו אותנו מכל רכושינו. בשנת 1941 נכנסו הגרמנים, נאלצנו לעזוב את הבית והתחבאנו בשדה תירס של גוי. שני אחיי, לייב והרש, התגייסו לצבא האדום ונפלו במלחמה.

יום אחד אספו הגרמנים את כל יהודי הכפר ולקחו אותם לנהר, עינו אותם, ירו בהם וזרקו את גופותיהם לנהר. למחרת הביאו אותנו לעיר הקרובה, סגרו אותנו בבית הספר, לא אכלנו, ולא שתינו שלושה ימים. מול בית הספר היה בית חרושת למשקאות חריפים, הם היו משוכנעים שתגיע אש ותשרוף אותנו. אך זה לא קרה.

העבירו אותנו לגטו סטרוז'ניץ, חצי מתושבי העיר נהרגו כמה ימים לפני כן. הייתה אתנו תמר, בתו של אחי הרש שנפל במלחמה. היא הייתה בת שישה חודשים. היא בכתה ללא הפסקה, לאחר שבועיים היא נפטרה. אבי הסתכן וקבר אותה מחוץ לגטו, ליד אימא שלי. הגענו ברגל לצ'רנוביץ והתגוררנו אצל אחיותיי שנשארו בביתן במהלך המלחמה. לאחר זמן הכריחו את אבי ואמי החורגת, את אחי ואותי לעלות לרכבת משא צפופה עם המון אנשים. הגענו לאטאקי שליד הדניסטר. הרומנים חיכו לנו כדי לבזוז מאתנו את כל דברי הערך. עברנו את הדנייסטר בסירה קטנה לעיר מוגילב. באחד הבקרים בא חייל רומני ולקח אותנו למסע רגלי, בדרך ראינו גופות של יהודים קבורים בשלג. אני חליתי באנגינה והיה לי חום גבוה, הייתי בין חיים למוות, אבי נאלץ לסחוב אותי בנוסף לתרמיל שהיה לו עד למחנה הריכוז "קרסנוי" שם שהינו שלוש שנים, בעוני, ברעב, מחלות, השפלות, ובעבודת כפייה. נשארנו כרבע מכל הקבוצה שהגיעה למקום. בשנת 1944 הלכנו ברגל חודש ימים עד שהגענו לצ'רנוביץ.

בצ'רנוביץ מצאתי את אחיותיי ונשארתי אתן. אבי, אחי ואמי החורגת חזרו לכפר.

בשנת 1946 נסעתי לסירט שברומניה והצטרפתי לתנועת "גורדוניה". במחנה הקיץ פגשתי את דוד גורפינקל שלימים נישאתי לו. הוא היה בהנהגה הראשית של "גורדוניה" והיה צריך לברוח מרומניה עם קבוצתו. הוא חיכה לי באיטליה לשם הגעתי רק ב-1947. לאחר שנישאנו התגוררנו שנתיים ברומא.

עלינו לארץ בתחילת 1949.

גרנו בירקונה כשנתיים, ומשם עברנו לכפר סבא. משנת 1954 אנחנו גרים בעדנים.

הייתי חקלאית במושב.

לדוד ולי נולדו שלושה ילדים: אחיאב, לביא וטובה, ויש לי 4 נכדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים