יערי תמר (יולקה)

  1. Home
  2. /
  3. שדה ורבורג
  4. /
  5. יערי תמר (יולקה)
יערי תמר (יולקה)

יערי תמר (יולקה)

Posted in : שדה ורבורג on by : ערן שאקי Comments:

בת פרידה קיש

ילידת וינה, אוסטריה

נולדתי בשנת 1927 בווינה, אוסטריה, לאם חד הורית מצ'כיה, שמסרה אותי לנשות ויצ"ו. בגיל חצי שנה נמסרתי לאימוץ לזוג חשוך ילדים, ולריה והוגו הרשמן. עד גיל 10 גדלתי בבנשוב, סמוך לגבול אוסטריה-צ'כיה. בשנת 1930 נפטר אבי המאמץ, הוגו, ואמי המאמצת, ולריה, נפטרה לאחר נישואיה השניים. למדתי בבית ספר צ'כי. לא התנכלו לי בשל יהדותי. הכול ידעו שאני מאומצת, למרות שהאם המאמצת הכחישה זאת עד מותה, רק אחר כך המטפלת אישרה זאת בפניי. בעיר חיו רק שתי משפחות יהודיות.

בשנת 1938 גורשנו מהבית ועברנו לעיר בודוויצ'ה בצ'כיה, שם שהיתי תקופה מסוימת אצל בעלה השני של אמי המאמצת, משם הועברתי לפנימית בנות – שם נתקלתי לראשונה באנטישמיות. בשל ההצקות ברחתי למנהלת. למחרת מישהו מבני משפחתי בא לקחת אותי. הוכנסתי לבית יתומים יהודיים בפראג, שם הייתי כ-6 שנים. יום אחד הגיעו הגרמנים והעבירו את הילדות לבית יתומים של בנים, שם עברתי לראשונה סלקציה בפני אייכמן. נשלחנו לגטו טרזינשטט, והייתי בבית נערות שניהל וילי גרואג. התנאים בטרזינשטט היו נוחים לצעירים ונסבלים. בתקופה ההיא הכרתי את פטר שפיגל שעבד במטבח; פטר היה אהבתי הראשונה. לאחר שחליתי בצהבת לא הותר לי לצאת לטייל כפי שנהגתי, בעוד פטר עמד בגשם מתחת לחלון והמתין לי. במחנה טרזין זיהתה אותי דודתי, אשתו של אח אמי הביולוגית, בשל דמיוני הרב לאמי. כאשר נודע לפטר שהוריו נשלחים בטרנספורט, התנדבנו ללכת יחד אתם, כך הגענו פטר ואני עם עוד 2,500 יהודים לאושוויץ. ב-16 במאי 1944 קועקע על זרועי המספר A 374. לאחר חודש וחצי במחנה המשפחות, רוב הטרנספורט מגטו טרזין נשלח למשרפות. לאט לאט הבנו היכן אנו נמצאים. פטר ואני נשבענו זה לזו שלא נלך כך סתם לגז אלא נתמרד, ואם נישאר בחיים ניפגש בפראג.

יום אחד נשלחו כל הגברים הצעירים לעבודה, פטר לא חזר. היו לו פצעים ברגלים וכשלא היה יכול ללכת – ירו בו. אני נלקחתי ברכבת לאזור המבורג ועבדתי בפינוי הריסות. באחת מהנסיעות ברכבת, שני הקרונות הראשונים נפגעו מפצצה, אני הייתי בקרון השלישי וניצלתי. משם הועברתי לברגן בלזן. החיים בברגן בלזן היו קשים עוד יותר כי לא קיבלנו אוכל. ב-5 במאי 1945 שחררו האנגלים את המחנה.

בשואה איבדתי את אמי הביולוגית, סבתא, דודה ואת חברי הטוב פטר שפיגל.

לאחר שהתאוששתי, חזרתי לפראג שם נפגשתי עם בת דודה מצד אמי המאמצת. הצטרפתי לתנועת "השומר הצעיר" שם הכרתי את דב יערי, ואתו יצאתי להכשרה על יד פראג.

לאחר קום המדינה עלינו לארץ באנייה "קמפדוליו". היינו ממקימי להבות חביבה.

בשנת 1948 נישאנו. נולדו לנו שלושה ילדים: עמי, ענת ובני, וכן 6 נכדים ו-5 נינים.

הייתי אחות בשדה ורבורג ועבדתי בחקלאות עם בעלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים