כהן טובה

  1. Home
  2. /
  3. גבעת ח"ן
  4. /
  5. כהן טובה
כהן טובה

כהן טובה

Posted in : גבעת ח"ן on by : ערן שאקי Comments:

בת ליפוט ומאלין וויס

ילידת בודפשט, הונגריה

נולדתי בשנת 1932 בבודפשט, הונגריה. גדלתי בבית יהודי טיפוסי וצנוע. אבי עבד במפעל לשימורים ואמי עבדה יחד עם דודתה בחנות לממכר עופות בשוק בבודפשט. הוריי עשו ככל יכולתם כדי להטיב אתנו, אתי ועם אחי הצעיר ממני בשלוש שנים.

בהיותי בת 10 פרצה המלחמה. הבית שלנו סומן בטלאי צהוב. אבא נלקח למחנה עבודה בבוכנוואלד ואימא נשארה אתנו. בוקר אחד הגיעו הגרמנים, הוציאו אותנו מהבית לרחבה הסמוכה – זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי את אמי שנלקחה לאושוויץ. אני נשארתי לבד עם אחי. לקחתי את אחי הקטן תחת חסותי ודאגתי לו כאם. הוסתרנו בבונקר בגטו ברח' אקצפה 32 בבודפשט ובכל פעם שאדם מבוגר ערך חיפוש או בדיקה, לבנו החסיר פעימה מרוב חשש שמא נופרד זה מזו. פעם עבר קצין גרמני והאיר עלינו בפנס בעת שהלבשתי את אחי, למזלנו הקצין "ויתר עלינו" והשאיר אותנו בבונקר.

כאשר הרוסים נכנסו להונגריה, הם הרגיעו את הילדים הרבים שהיו בבונקרים וסיפרו לנו שהם "האנשים הטובים" שבאו להציל אותנו. אט אט רכשו הרוסים את אמונם של הילדים שחיו בבונקר בגטו.

ב-8/12/1944 נלקחתי עם שאר הילדים למקום מסתור אחר ומשם הועברתי ברכבת משא לאוסטריה. אושפזתי בבית חולים באיטליה בגלל בעיית אוזניים. בכיתי רבות וחששתי שישאירו אותי שם לבד, אך האחיות שם היו סובלניות ודאגו לי.

עם שחרורי מבית החולים, הועברתי לסירה קטנה וממנה לאניית מעפילים קטנה "התקווה", שהמתינה בלב ים. הצטרפתי לשאר הילדים הרבים והמבוגרים שהוברחו כדי להביאם לארץ ישראל. היטלטלנו במשך שנתיים מארץ לארץ עם עוד ילדים, מאוסטריה לגרמניה ומגרמניה לאיטליה. "טיול" זה ברכבות המשא ערך שבועות רבים. לא כל הילדים הועלו על אותה רכבת, בשלב זה הופרדתי מאחי הקטן רוברט-זאב.

כשהגענו לחיפה, האנגלים הורידו את כל נוסעי הספינה, ריססו אותנו ב-די-די-טי והרסו את הספינה. הועברנו לקפריסין, שם שהיתי עוד כמה שבועות. באוגוסט 1947 עליתי סוף סוף לארץ ישראל והועברתי למחנה עתלית. משם הועברתי למוסד הדסים ושהיתי שם עד לגיוסי לצה"ל. בעת שהותי בהדסים דאגתי כל העת שיאתרו את אחי ויביאו אותו אליי להדסים, ואכן כעבור כחצי שנה, הובא רוברט הקטן להדסים.

במלחמה איבדתי את שני הוריי.

בשנת 1954 נישאתי למרדכי כהן. גרנו בגבעת ח"ן עד שנאלצו לעזוב לרעננה בגלל סלילת כביש 531. הגאווה הגדולה ביותר שלי הייתה להקים משפחה ולשמר אותה ואכן כך עשיתי.

למרדכי ולי נולדו הילדים: מירית (מלכה) ודוד. יש לי 5 נכדים ו-2 נינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים