לוטרינגר חוה

  1. Home
  2. /
  3. גבעת ח"ן
  4. /
  5. לוטרינגר חוה
לוטרינגר חוה

לוטרינגר חוה

Posted in : גבעת ח"ן on by : ערן שאקי Comments:

בת ד"ר שמשון יצחק וקלרה לוי

ילידת פראג, צ'כוסלובקיה

נולדתי בשנת 1925 בפראג, צ'כוסלובקיה. גדלתי בבית אמיד, תרבותי ומלא שירה. אבי היה עורך דין ואמי עזרה לו במשרד. היינו שלושה ילדים, אחי דוד (רנדו), אני ואחותי חנה. אתנו התגוררה גם הסבתא דורית. למדתי בגן ובבית ספר יהודיים עד כיתה ה'. מאז ומתמיד אהבתי לשיר וכבר בכיתה ד' קיבלתי את התפקיד הראשי באופרה לילדים. בכיתה ו' עברתי לבית ספר כללי. מצבנו הכלכלי השתפר וכולנו עברנו לדירה גדולה ברחוב הראשי בעיר וגרו אתנו גם מבשלת ומטפלת. בזכות סבתא שמרנו בבית על הלכות החגים ועל כשרות. בימי ראשון נהגנו לטייל בטבע ובכל קיץ יצאנו לחודש חופשה בהרים. מגיל צעיר הייתי חברה בתנועת הנוער "מכבי צעיר גורדוניה."

בשנת 1937 ביקש אבי סרטיפיקט על מנת לעלות ארצה, אך האישור לא הגיע.

רדיפת היהודים החלה כבר בשנת 1938 לאחר פלישת הגרמנים לחבל הסודטים. ראש הקהילה נאסר, ואבי, סגנו, היה לראש הקהילה. נאלצנו לעבור לדירה קטנה ברובע היהודי. אבי סולק מלשכת עורכי הדין וחיינו בחשש מתמיד ממאסר. היהודים הוכרחו למסור את מכשירי הרדיו שהיו ברשותם. עד היום אני זוכרת את התור המתפתל כנחש ענק שבו צעדנו, אחותי הקטנה ואני, על מנת למסור את המקלט. למרות הקושי, המשכתי להשתתף במפגשי תנועת הנוער ורציתי מאוד לנסוע עמם להכשרה בדנמרק אבל, במפתיע, קיבלתי הודעה כי אני נכללת בקבוצת ילדים שקיבלו אישור עלייה ארצה במסגרת "עלית ילדים". נסעתי ברכבת עם קבוצת ילדים שלא הכרתי כלל לנמל טריאסט שבאיטליה.

באוקטובר 1939 הפלגנו לארץ באנייה "גליליאה". הגעתי בודדה, ילדה בת 14, לקרובים רחוקים בירושלים. בבית הספר לא הבנתי מילה והשתתפתי רק בשיעורי מוסיקה, ציור וספורט.

הוריי ואחותי הגיעו ארצה בשנת 1940, הצטרפתי אליהם ברעננה ושם, בשל העדר שפה, ביקשו להכניסני לכיתה נמוכה, סירבתי ובכך הקיץ הקץ על לימודיי.

במלחמה איבדתי את ילדותי ואת לימודיי, את סבתי דורית, סבתי סופי, דודי הרמן טוך, אשתו רות (ברטה) וילדם טומי ועוד רבים מהשפחה המורחבת.

בשנת 1945 נישאתי לליפא לוטרינגר. עלינו להתיישב במושב גבעת ח"ן, והפכנו לחקלאים.

לליפא ולי נולדו חמישה ילדים: רותי, רמי, דורית, מיכל ויונתן.

בנוסף לעבודה החקלאית עסקתי במוסיקה; ניהלתי בהתנדבות, חמושה באקורדיון, אינספור ערבי שירה בציבור. שנים רבות הייתי חברה בוועדת התרבות של המושב וניצחתי על מקהלות במושב ובסביבה.

משנת 1978 ועד שנת 2013 ניצחתי על מקהלת האלף – מקהלת קשישים אזורית.

קיבלתי תעודות הוקרה על התנדבותי רבת השנים: תעודת "זקן למען זקן", תעודה על מפעל חיים מטעם המועצה האזורית דרום השרון, תעודת "יקירת ההסתדרות" מטעם עיריית רעננה.

עם השנים נולדו גם 15 נכדים ו-3 נינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים