מושקוביץ אהרון

  1. Home
  2. /
  3. שדה ורבורג
  4. /
  5. מושקוביץ אהרון
מושקוביץ אהרון

מושקוביץ אהרון

Posted in : שדה ורבורג on by : ערן שאקי Comments:

בן פייבל-שרגא וחוה

יליד ז'לוצ'ב, פולין

נולדתי בשנת 1923 בז'לוצ'ב, פולין. אבי היה סוחר מוצרי סדקית ואמי עבדה בחנות. היו לי שתי אחיות, רבקה ומרים. זה היה בית דתי וחיינו היו טובים. בילדותי למדתי ב'חדר' ובבית ספר ממלכתי. חצי שנה לפני שפרצה המלחמה נשלחתי לישיבה בלודז'.

עם פרוץ המלחמה לא הייתי יכול להמשיך ללמוד בישיבה. לאחר הפצצת האזור, בני משפחתי רצו להגיע לוורשה, אך גם בדרך נמשכו הפגזות. הגברים המשיכו לוורשה, הנשים ואני עמן חזרנו לעיירה דנסקה וולה, והיינו בה עד אוגוסט 1942. יום אחד עשו סלקציה ולקחו את כל האנשים, כ-13,000 איש לבית הקברות, כ-1,000 איש נשלחו לגטו לודז' ואני ביניהם, שאר בני משפחתי נשלחו לחלמנו שם נספו. בגטו לודג' עבדתי באיסוף גופות. בשנת 1943 הועברתי לצ'נסטוחובה, שם היה מחנה עבודה ומפעל נשק. בשנת 1944 הועברתי לבוכנוואלד, ומשם למקום אחר. בדרך קפצתי מהרכבת עם שני חברים. התחפשנו לגויים והחלפנו את שמנו. הגענו לבית סוהר של הגסטאפו בפילז'ן, צ'כיה. הם לא ידעו שאנחנו יהודים. מול הגרמנים דיברנו פולנית אך הבנו את כל הנאמר בגרמנית. עבדנו במטבח וכך קיבלנו קליפות התפוחי אדמה שעזרו לנו להתקיים. פרטיזנים צ'כים שיחררו אותנו מידי הגסטאפו. הצטרפתי לפרטיזנים הצ'כים ולחמתי אתם עד לבואם של האמריקאים ששחררו אותנו מידי הגרמנים. זה היה ב-8 במאי 1945 בפילזן.

במלחמה איבדתי את הוריי, שתי אחיות, דוד ודודות.

ראש העיר פילזן שהיה עצור יחד עמי רצה לקחת אותי לפראג, אך אני רציתי לחזור לעיירת הולדתי. כאשר שבתי לפולין ושמעתי את אחד הגויים אומר לחברו: "חבל שלא כולם חוסלו…" הבנתי את שעליי לעשות. נסעתי עם חבר לבודפשט, המשכתי דרך האלפים הגרמנים לאיטליה שם פגשנו רב אנגלי אשר הקים הכשרה לקיבוץ דתי באוסטיה, על יד רומא. הצטרפתי לקבוצה. באחד הימים פגשתי חבר ילדות אשר לקח אותי להכשרה על שם בורוכוב ליד רומא, משם יצאנו להכשרה נוספת בקלוסובה. בדרך לנאפולי עצרתי בבארי על מנת להתחתן עם יהודית.

בנאפולי עלינו עם עוד 170 איש על אניית מעפילים. האנייה טבעה בלב ים, ואנו הועברנו לאנייה "ברכה פולד". הבריטים תפסו את האנייה בהגיעה לחיפה והוגלינו לקפריסין, ב-31 במרס 1947 הגענו ארצה. לאחר שהות קצרה בעתלית הועברנו לקריית שמואל, שם קיבלנו סרטיפיקטים. הגענו לכפר סבא. בתחילה גרנו אצל שרה בורשטיין בבית החלוצות. עשר שנים גרנו בכפר סבא, ובשנת 1958 עברנו לשדה ורבורג והפכנו לחקלאים.

ליהודית ולי שני בנים: שרגא ושמואל, 6 נכדים ו-7 נינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים