נטף סוזי

  1. Home
  2. /
  3. חגור
  4. /
  5. נטף סוזי
נטף סוזי

נטף סוזי

Posted in : חגור on by : ערן שאקי Comments:

באת אברהם ואינס גז

ילידת טוניס, טוניסיה

נולדתי בשנת 1932 בעיר הבירה של טוניסיה. גדלתי במשפחה גדולה שומרת מסורת, עם דודים, דודות וסבים, והייתה לי ילדות רגילה. בילדותי הלכתי לבית ספר בעיר סוס ולמדתי יחד עם הגויים ולא הרגשתי באנטישמיות.

כאשר פרצה המלחמה והתחילו ההפצצות של הגרמנים על עיר הנמל סוס, ברחה משפחתי לג'אמל – כפר בהרים. את כל מה שיכולנו לקחת, העמסנו על עגלה רתומה לסוס. בבית שבו התחבאנו לא היו שירותים, חשמל או מים זורמים, את המים הבאנו מהבאר. חליתי בטיפוס עקב תנאי ההיגיינה הגרועים. זמן מה שהיתי בבית חולים ונזירות טיפלו בי בקרח כדי להוריד את החום. תרופות לא היו בנמצא. לאחר המחלה הייתי רזה מאוד. משפחתי התקיימה מקליפות של תפוחי אדמה, לחם וקצת אטריות.

עד תום המלחמה בטוניסיה היינו בכפר ג'אמל.

במלחמה איבדתי אח של אמי, הוא נהרג מפצצה שהוטלה על מחנה עבודות כפייה שבו היה.

לאחר המלחמה חזרנו לעיירה סוס, אבל לבית אחר, כיוון שביתנו נהרס. בבית לא היו חלונות או דלתות. אימא מכרה את סכו"ם הכסף שנשאר מימים טובים יותר, ובמשך הזמן גם את וילונות הקטיפה. אמי ניסתה לחלץ את הפסנתר שנותר בבית הישן אך היה קשה להוציאו מהחלון. לאחר שאמי הלכה משם, הבית הופצץ. לאחר המלחמה קיבלנו אוכל רק באמצעות תלושי מזון.

בסוף שנת 1949 הגיע מהארץ אליהו נטף לאחר שהשתתף במלחמת בקרבות מלחמת השחרור, וביקש מהוריי רשות לשאת אותי לאישה. החופה הצנועה נערכה בבית הכנסת.

עליתי לארץ בינואר 1950 באנייה "נגבה", כאשר השלג ירד בארץ ועל מחנה סלווק בחיפה לשם הגענו.

לאליהו ולי ארבעה ילדים: יוסי, רבקה, אבי וחגית. יש לנו 10 נכדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים