צביקלר דב

  1. Home
  2. /
  3. כפר סירקין
  4. /
  5. צביקלר דב
צביקלר דב

צביקלר דב

Posted in : כפר סירקין on by : ערן שאקי Comments:

בן יענקל ופייגה צ'ביקליץ'

יליד ביאליסטוק, פולין

נולדתי בשנת 1936 בביאליסטוק, פולין. בבית חיו 7 נפשות: הוריי, סבתי, אחותי הגדולה מאשה, אחי הצעיר, אייזיק, ואחותי התינוקת, גולדה. אני זוכר שלסבתא הייתה מאפייה לא רחוק מהבית. אמי הייתה עקרת בית ואבי עסק במסחר טקסטיל. בבית חגגנו את החגים הנוצריים וחלק מהחגים היהודיים, כגון חנוכה.

בשנת 1941, כשהחלה המלחמה בביאליסטוק,אבא נשא אותי על כתפיו ורץ למאפייה של סבתא, שם הסתתרנו בחדר קטן וחשוך. אבא הבריח את סבתי, אמי וארבעת הילדים ברכבת לסיביר בעוד הוא גויס לצבא הפולני וכנראה נהרג שם. הגענו לסיביר. מתחנת הרכבת נסענו במזחלת רתומה לסוסים לעיירה נידחת. היה חורף והיה לנו קר מאוד. אימא חיפשה מקום מגורים, בדרך אחותי התינוקת קפאה למוות. אימא מצאה חדר אותו חלקנו עם בעלת הבית ובנה ועוד איש אחד. יום אחד סבתא נפלה ממיטת העץ ומתה. גם אחותי הגדולה לא החזיקה מעמד זמן רב ומתה גם היא מכאבי בטן. כדי להדליק את האח הייתי צריך לגנוב עם אחי לוחות עץ מהגדר של השכנים. אימא עבדה בבית חרושת לנרות. ידענו שלא יהיה לנו מה לאכול עד שהיא תחזור בערב. יום אחד ראיתי שרוחצים את אמי בשוקת של הסוסים, כך הבנתי שגם היא מתה. אחי ואני נותרנו לבד. אכלנו שאריות שמצאנו בפחי הזבל וקיבצנו נדבות.

יום אחד באו יהודים ולקחו אותנו לבית היתומים בעיירה אקוצ'יחה. סבלנו שם מהתנכלויות כי ידעו שאנחנו יהודים וללא קרובים. אחי ואני היינו תלויים זה בזה וקשורים האחד לשני.

בשנת 1945 ביקשו מכל הילדים להתרכז בחדר הגדול, ראינו שם גם את הבנות ואת המטפלת מחייכת. הבנו שמשהו קרה. "נגמרה המלחמה" אמרה המטפלת ופתחה את הקופסאות שבתוכן היו שוקולדים וסוכריות.

הגיעו שני יהודים למוסד ולקחו אותנו ללודג' שבפולין. בתחילה היינו במוסד עם ילדים פולנים, לאחר כמה ימים הגיעו יהודים והעבירו אותנו למוסד יהודי בעיר לודג'. לאחר זמן מה הועברנו למוסד בעיר דורנשטט בגרמניה משם נסענו למרסיי שבצרפת. התגוררנו בבית גדול. היה לנו טוב: היה ים, למדתי לשחות, למדנו שירים עבריים וריקודים ושמענו הרבה על ארץ ישראל.

בדצמבר 1947הפלגנו לארץ ונקלטנו במוסדות ליתומים חסרי שם. לאחר כשלוש שנים אותרו קרובינו בקבוץ בכפר חוגלה ובאושה, שם גדלנו.

בשנת 1960 נישאתי למריאן כהן באנגליה. יש לי 6 ילדים: אילן, אדם, דינה-ציפורה, נעמי-שרה, ליאורה-גולדה, דליה-מאשה, ו-15 נכדים ונכדות. חזרתי לארץ בשנת 1980. כיום אני נשוי לרות ה.ש. צביקלר.

ארחתי בביתי נכים ואלמנות צה"ל. התנדבתי בהובלת "חבילות שי" לחיילים בקריית שמונה. התנדבתי בפינת החי של כפר סירקין ובתחנת "הוועד למען החייל" בצומת סירקין.

היה לי משק ירקות ובוסתן. אני מצייר ומשחק ברידג'.

את קורות חיי תיעדתי באנגלית ובעברית בספר "הסיפור של דב" בעזרתה האדיבה של הגברת שרה עצמון מכפר סירקין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים