תייר ציון

  1. Home
  2. /
  3. אלישמע
  4. /
  5. תייר ציון
תייר ציון

תייר ציון

Posted in : אלישמע on by : ערן שאקי Comments:

בן משה וגיזלה

יליד בנגאזי, לוב

נולדתי בשנת 1933 בבנגאזי שבלוב. משפחתי הייתה מסורתית. חגגנו את החגים היהודים על פי המסורת והלכנו לבית הכנסת בשבתות.

לוב הייתה נתונה לשלטון איטלקי עד שנת 1941, אז כבשו הבריטים את המקום לתקופה קצרה. באותם ימים התגוררנו בברצ'י. חיילי הבריגדה הבריטית הפיצו שמועות כי הגרמנים מתקרבים – לכן העלו אותנו על משאיות ויצאנו לעבר מצרים. זה היה לקראת פסח, במרס 1941. ליד העיר דרנה המשאיות הותקפו מן האוויר, ואנשים תפסו מחסה. לאחר שעה קלה המשיכה השיירה בנסיעתה. משפחתי החליטה להישאר בעיר עם עוד שתי משפחות ולא להמשיך בנסיעה. למחרת הגיעו הגרמנים וביקשו מאתנו שנחזור למקום ממנו באנו. שבע משפחות יצאו בדרכן לברצ'י ועצרו במושבה איטלקית נטושה בשם דה לטוריה. הגרמנים הורידו אותנו מהמשאיות באיומי נשק ובכוח, זרקו את רכושנו והחרימו את המשאיות. אבא יצר קשר עם אחי הלל שנותר בברצ'י על מנת שיבוא לחלצנו. גם המשאית שלו הוחרמה. סבלנו מהטרדות הגרמנים והערבים, לכן יצאנו את העיר ועברנו למערות מחוץ למושבה. שהינו שם כשלושה חודשים.

במאי 1942 חזרנו לבנגאזי. התחלתי ללמוד בבית ספר איטלקי. לאחר חודש הוצאתי מבית הספר ולאחר כשלושה חודשים נשלחה משפחתי למחנה ההסגר בג'אדו, כ-1,500 ק"מ מהעיר. במחנה גילחו את שערותינו. סבלנו ממחסור במזון. מנת הלחם היומית הייתה 150 גר'. בתחילה החזקנו מעמד, אך לאחר כ-4 חודשים התחלנו לסבול ממחלות, כגון טיפוס, רעב וכינים – אנשים רבים מתו כתוצאה מכך. במשך עשרת החודשים ששהינו שם מתו כ-2,000 איש מתוך 2,700 שהגיעו למחנה.

בפברואר או מרץ 1943 כבשו הבריטים את המקום. לאחר חודשיים התאוששות ממחלת הטיפוס ממנה סבלנו, חזרנו לבנגאזי. בעיר הסתובבו חיילי בריגדה שעזרו בשיקום החיים בכלל והיהודיים בפרט, הקימו בתי ספר והכשירו מורים שבבוא הזמן החליפו את החיילים.

בתחילה לא מצאנו איש מבני המשפחה. הסתבר ששתי דודות נשלחו לאירופה. אחת הגיעה לשוויץ והשנייה לאוסטריה. סבי ושני דודים נשלחו לצרפת, דוד אחד לאלג'יריה ואחד לטוניסיה. בשנת 1945 חזרו שתי הדודות מאוסטריה וכן הדודים מאלג'יריה וטוניסיה.

אבא החל לעסוק במסחר בקר, ואני התחלתי ללמוד בבית הספר העברי. לאחר הקמת המדינה ב-1948 החלו היהודים בלוב לסבול מרדיפות המקומיים. בשנת 1949 עלינו ארצה מנמל טריפולי. הגענו למחנה עולים "שער עליה" משם הועברנו למחנה בית ליד ומשם לכפר סבא הערבית. לאחר זמן הצטרפנו למייסדי אלישמע.

בשנת 1954 נשאתי את נעמי לאישה.

מיום הגענו לאלישמע ועד יציאתי לגמלאות עבדתי בחקלאות וברפת אשר הקמתי. התחלתי בפרה אחת ופיתחתי את הרפת למשוכללת ובה 35 פחות חולבות.

לנעמי ולי שישה ילדים: משה, בנימין, עמוס, מאיר רחל ואילה.

יש לנו 15 נכדים ושני נינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים