גת אברהם

  1. Home
  2. /
  3. כפר מע״ש
  4. /
  5. גת אברהם
גת אברהם

גת אברהם

Posted in : כפר מע״ש on by : ערן שאקי Comments:

בן נח וצפורה גוטמן

יליד יאסי, רומניה

נולדתי בשנת 1933 ביאסי, רומניה. התגוררנו בבית בודד עם חצר ענקית. בבית גרו שש נפשות: סבתא, אבא, אימא, אני, אחי שמואל ואחותי רחל. לסבי היה בית כנסת שם התפללה כל המשפחה. בגיל ארבע התחלתי ללמוד ב’חדר’, ובגיל שש התחלתי ללמוד בבית הספר היהודי, ובנוסף המשכתי לבקר ב’חדר’ אחר הצהריים.

ב-1940 פרצה המלחמה והרומנים הצטרפו לגרמנים. הם היו אכזריים מאוד. נשללו כל הזכויות מהיהודים והחלו רדיפות. ב”שבת השחורה” אספו מאות יהודים בחצר בית הכלא והוציאו את כולם להורג. אבי נלקח לעבוד בתור צבע וסייד במחנות של הצבא הרומני ובבתים פרטיים של קצינים. בכל פעם כשהיו ידיעות על גירוש צפוי מאזור מסוים, הקצינים היו מודיעים לו שייקח את משפחתו למקום אחר, כך נדדנו תקופה ארוכה ממקום למקום. באחת האקציות אבי נתפס והעלו אותו על רכבת. למזלו הופיע קצין רומני והוריד אותו בטענה שלא סיים לסייד את הבית שלו, כך ניצל מהמשלוח. אמי עבדה בעבודת כפייה בבית חרושת. אני למדתי לסירוגין בהתאם לתנאים באותם זמנים.

יום אחד תפסו את סבא והביאו אותו לחצר המשטרה יחד עם יהודים נוספים. את רוב היהודים הרגו, אך סבי חטף מכות וכרתו לו את היד. הוא נלקח לבית חולים יהודי, שם ביקרה אותו בתו ומצאה את היד זרוקה בדלי.

ב-1945 נגמרה המלחמה, הצבא הרוסי פלש לרומניה ושחרר אותה מהכיבוש הנאצי. הגיעו שליחים מן הארץ שאספו את הנוער והגניבו אותו להונגריה על מנת להעלותם ארצה. אני ואחי הגענו לגבול הונגריה-טרנסילבניה משם התכוונו לעבור את הגבול ולהפליג לארץ. הבטיחו לנו שבתוך שבועיים נעלה ארצה. ההונגרים לא נתנו לנו לעבור, ונשארו במחנה המעבר הזה קרוב לשנתיים. ב-1947 עברנו לבולגריה, שם עלינו על האנייה פאן-יורק. הבריטים תפסו את האנייה והמעפילים נשלחו לקפריסין, שם שהינו כחצי שנה. מנהיגי היישוב בארץ באו לבקר אותנו כדי לראות איך אנחנו חיים ולנסות לשחרר אותנו. אני זוכר את הביקור של גולדה מאיר ושל שאול ביבר.

בנובמבר 1947 הגעתי ארצה ונשלחתי למחנה אנגלי נטוש בכרכור, שם הייתי כחצי שנה. עבדתי כמה חודשים בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, משם עברתי לבית הספר החקלאי “מקווה ישראל”.

ב-1951 הגיעו הוריי לארץ והתיישבו במושב “בהדרגה”, לימים כפר מע”ש, והחלו לעסוק בחקלאות. באותה שנה התגייסתי לצבא ושירתי שנים רבות בחיל חימוש. השתחררתי בדרגת אלוף משנה.

ב-1954 נשאתי לאישה את דליה, בת קיבוץ מסדה. נולדו לנו שלושה ילדים: סמדר, תומר וענבר, וכן 9 נכדים ונינה אחת.

היום אני גמלאי, וחקלאי המחזיק את הפרדס בעצמו. כעשר שנים הייתי חבר ועד האגודה וגם חבר הוועד המקומי, וייצגתי את הכפר במועצה האזורית. התנדבתי בניהול מועדון לחיילים בודדים בפתח תקווה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

עיצוב ותוכן : ערן שאקי

פיתוח: joomaster בניית אתרים